"בין דגניה לכנרת – ההתיישבות הציונית החקלאית בבקעת כנרות"

בשנת 1905 רכש חיים מרגליות קלווריסקי עבור יק"א עשרת אלפים דונם מאדמות השבט הבדואי ערב א-דלייקא על שפך הירדן הדרומי. לאחר ביקורת על הרכישה הצטרף אליו ארתור רופין מהמשרד הארצישראלי ורכש חלק מהקרקע. רופין מורה מיד על הקמת חצר כנרת חווה להכשרת חקלאים יהודים.
כבר בתחילת פעילותה הפכה חצר כנרת ל"חדר הלידה" של ההתיישבות הציונית החקלאית בבקעת כנרות ועמק יזרעאל.
אליה הגיעו דמויות מוכרות כמו ברל כצנלסון, יוסף בוסל, בן ציון ישראלי, א.ד. גורדון, חנה מייזל, רחל המשוררת (בלובשטיין), שרה מלכין ואחרים.
חברות מסחריות וגופים רבים החלו את דרכם בחצר כנרת כמו: תנובה, בנק הפועלים, המשביר לצרכן, ארגון ההגנה, סולל בונה ועוד.
לא הכל היה ורוד בחצר וסכסוכים תכופים הביאו חלק מהאיכרים לעזוב. קבוצת פועלים שעזבה ונקראה לשוב לכנרת לבקשתו של ארתור רופין חזרה תחת תנאים וקיבלה לאחריותה לעבד אדמות אום ג'וני. הקבוצה שהתיישבה באום ג’וני, הפכה את הצריף הראשון ל”אינקובטור” הבלתי מעורר של רעיונות השיוויון, השיתוף והערבות ההדדית, בסיס התהוותה של ההתיישבות הציונית החקלאית במאה הקודמת וייסוד הישוב, הקיבוץ הקבוצתי הראשון "דגניה". אם הקבוצות והקיבוצים. אתם מוזמנים להרצאה מטיילת בעקבות החלוצים והמתיישבים הראשונים בבקעת כנרות.