"וַיֵּצֵא יִשְׂרָאֵל לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים" – קרב אבן העזר – אפק וירקון

לפי המתואר בספר שמואל א' פרק ד', מתכנסים בני ישראל למלחמה בפלשתים ב"האבן העזר". הפלשתים לעומתם מתכנסים באפק (היום גן לאומי אפק). מן הטקסט המקראי לא ברור מה היתה מטרת המלחמה, מלחמת מגן, התקפה יזומה או אולי מהלך השתלטות על מעבר אפק ההכרחי והאסטרטגי.
בני ישראל לא מצליחים להכניע את הפלשתים או להשתלט על המעבר ומאבדים בשתי מערכות המלחמה יחד כ-34,000 לוחמים, ביניהם גם בניו של עלי הכהן משילה, חופני ופנחס, וגרוע מכך ארון הברית שהובא מהמשכן בשילה אף הוא לסייע בידי בני ישאל נפל שבי ביד הפלשתים.

עלי הכהן שלא יכול היה לשאת את הבשורה התמוטט ומצא את מותו.
שנים רבות נחשב מגדל אפק (מגדל צדק) כאתר האפשרי להתכנסות בני ישראל והמקום זוהה כ"האבן העזר". בעקבות חפירות ארכיאולוגיות בגבעות ראש העין באתר שנקרא עזבת צ'רטה נמצאו ממצאים רבים מן התקופה הישראלית, כמו בתי ארבעת המרחבים, ממגורות אחסון, אך חשוב מכך אוסטרוקון ועליו כתובות אותיות האלף-בית בכתב פרוטו-כנעני. ממצאים אלו וקרבתו הפיזית של האתר לאפק המקראית הביאו לזיהוי אפשרי מחודש של האבן העזר דווקא בעזבת צ'רטה. 
בין אם האבן העזר היתה בעזבת צ'רטה או במגדל אפק או במקום אחר, קרב זה הביא למפנה ביחסי הכוחות בין ישראל לפלשתים, וגרם לפלשתים לחדור מזרחה לעבר גב ההר לנחלות אפרים ובנימין.