"חָלִילָה לִּי מֵ-ה' מִתִּתִּי אֶת נַחֲלַת אֲבֹתַי לָךְ" – כרם נבות היזרעאלי

כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל–אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב, מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן…..

כך נפתח אחד הסיפורים המפורסמים בתנ"ך היהודי, שעלילתו מתרחשת בינות חדרי ארמון החורף של הזוג המלכותי המלכה איזבל ובן זוגה אחאב מלך ישראל, שעל תל יזרעאל.

פרשת "כרם נבות" תהיה הפרשה שבגינה תסיים שושלת בית עמרי את השליטה והמלכות על ישראל בדור שאחרי אחאב בתקופת יהורם בנו ותעבור לשושלת בית יהוא.

נבות היזרעאלי היה בעליה של כרם ענבים שירש מאבותיו ושכנה בסמוך לארמונו של המלך אחאב ביזרעאל. אחאב שככל הנראה שאף להרחיב את שטח ארמונו חמד את שטח הכרם של נבות והציע לו למכור את שטח הכרם בתמורה לקבלת כרם אחר ואף טוב יותר. נבות מסרב להצעה הנדיבה של המלך.

אחאב המתוסכל שפך את ליבו לאשת חיקו איזבל וזאת ברשעות ובזדון גרמה לנבות להראות כמי שמדבר סרה על המלך ובעצם דאגה להעמיד אותו לסקילה ומוות בזוי.

אליהו הנביא שפעל במקביל לתקופת מלכות אחאב, טבע בעקבות הפרשה את המשפט המפורסם: "הֲרָצַחְתָּ, וְגַם-יָרָשְׁתָּ".

נצא לסיור מרתק בשרידי ארמון אחאב ושבילי העמק….