"בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל" – בשבילי שמשון הגיבור

שמשון היה השופט השניים עשר והאחרון בשופטי ישראל, הוא היה בנם של מנוח והצללפוני אשתו (שמה של אימו אינו מופיע במקרא וזה נשען על חז"ל), שניהם בני שבט דן שישב באותה עת בשפלת יהודה ולא הצליח לרשת את נחלתו במישור החוף בעקבות לחצם של הפלשתים.

תקופת השופטים בארץ ישראל מתאפיינת במצוקה של שבט אחד או שניים מישראל שמתחילה בדרך כלל לאחר שאלה עושים את הרע בעיני ה' וזה האחרון מפקיר אותם לפרק זמן מסוים בידי אויב מקומי. לאחר שנראה כי ישראל הבינו את הטעות ולמדו את הלקח, ממנה ה' שופט מטעמו שיושיע אותם בדיוק מאותו אויב שהוא עצמו הפקיר אותם לידיו. 

שמשון נועד להיות השופט שיציל את שבט דן וישראל מעול הפלשתים שלחצו אותם מזרחה לעבר שיפולי הרי יהודה ולא אפשרו להם לעבד את האדמות הפוריות במישור ולרשת את נחלתם המובטחת כאמור.

אמו של שמשון הייתה עקרה וקיבלה את בשורת הולדת שמשון ממלאך שפגש אותה פעמיים בשדות הכפר היהודי צרעה, בפעם הראשונה לבדה ובפעם השניה בנוכחות מנוח אישה, הבשורה שלו לוותה בציווי אלוהי כי על שמשון להיות נזיר לאלוהיו  "וְעַתָּה הִשָּׁמְרִי נָא, וְאַל-תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר; וְאַל-תֹּאכְלִי, כָּל-טָמֵא.  ה כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן, וּמוֹרָה לֹא-יַעֲלֶה עַל-רֹאשׁוֹ–כִּי-נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר, מִן-הַבָּטֶן; וְהוּא, יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת-יִשְׂרָאֵל–מִיַּד פְּלִשְׁתִּים". (שופטים י"ג פס' ז) 

כשמגיע שמשון לבגרותו הוא מחפש ומוצא סיבות להתגרות בפלשיתים ופעם אחר
פעם הוא מתעמת איתם ומכה אותם שוק על ירך, בתחילה בעשרות ולאחר מכן במאות ואלפים. סופו של שמשון מגיע לאחר שהוא מתאהב באופן אמיתי בדלילה הפלשתית, בחולשתו הוא מגלה לה את סוד כוחו ומשלם על כך במאסרו, בניקור עיניו ובעיוורונו, רגע לפני שהוא מפנה את במת ההיסטוריה הוא מכה את הפלשתים בפעם האחרונה מכה גדולה וממוטט את מקדשו של האל דגון בעזה על עצמו ועל יושביו הפלשתים תוך אמירת המשפט המפורסם "תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם-פְּלִשְׁתִּים".

נצא בעקבות שמשון הגיבור לשבילים של בין צרעה לאשתאול!