כיצד זכו היהודים בנגב? ההתיישבות הציונית בנגב המערבי

כיצד זכו היהודים בנגב? ההתיישבות הציונית בנגב המערבי

המדבר מאז ומתמיד היווה אתגר להתיישבות האדם. העדר מים זמינים, אדמה צחיחה ומלוחה ואקלים יבש ומאיים הרחיקו רבים מהמדבר וזה הפך בעיקר מקלט למתבודדים, לשודדים ולנמלטים. רק קבוצות בודדות העזו והצליחו במהלך ההיסטוריה להתמודד עם אתגרי המדבר ולהפוך לדייריו הקבועים. 

בראשית הציונות, לא ראו ראשי הישוב ומנהיגיו בנגב כאיזור רלוונטי להתיישבות יהודית ולא האמינו שניתן לקיים חיי קבע וחקלאות בנגב הצחיח.

חוק הקרקעות הבריטי, תוצאות מלחמת העולם השנייה ומיעוט הקרקעות שהוצאו למכירה ליהודים בצפון ומרכז הארץ, הביאו מספר "משוגעים" לפנות בכל זאת לנגב ולהתחיל בניסיונות להרחיב את רכישת הקרקעות המועטות שהחזיקו עד אז יהודים בנגב ולהתחיל בניסיונות התיישבות ראשונים. קיבוץ נגבה היה הישוב הראשון שהוקם בנגב הצפוני ב-1939 ולאחריו קמו מספר ישובים נוספים עדיין בנגב הצפוני. 

בשנת 1943 עלו לראשונה על קרקעות הנגב המערבי, קיבוץ ושלושה מצפים, גבולות, רביבים ובית אשל ומטרת הקמתם היתה לבדוק את הסבלנות הבריטית להתיישבות יהודית בנגב, ללמוד את אורחות המדבר ולשמור על הקרקעות שנרכשו בנגב.

נצא בעקבות אלו שלא פחדו להתמודד עם המדבר המאיים והקימו כאן מצפים, קיבוצים וישובים משגשגים ופורחים, הובילו מים לנגב והפריחו את השממה.

מסלול א – מצפה גבולות | דנגור (נירים הישנה) | נאחביר (בארי הישנה) | מפעל הגופרית והמנחת הבריטי | בארות יצחק הישנה | מפעל המים ניר עם | מצפה ניר עם.

מסלול ב – קיבוץ יד מרדכי | קיבוץ נגבה | קיבוץ רוחמה | מצודת יואב (משטרת עיראק סווידאן) | גשר עד הלום.

משך המסלול

יום מלא (8 שעות)

רמת קושי

קלה

עונות

כל השנה

מאפיינים

טיול לקבוצות ומשפחות | הסברים והליכה בקצב שמותאם לכל.

להזמנת הטיול לחצו כאן

השאירו שם וטלפון ונדבר בקרוב

בארות יצחק
מגדל המים של בארות יצחק הופגז בקרב עם הצבא המצרי ומימיו הציפו את תעלות הקשר.
שמחה בלאס
אחד החולמים הגדולים שאפשר, היה שמחה בלאס האיש שחתום על רוב הפרוייקטים של שינוע מים במרחבי ארץ ישראל.
דיה שחורה
הדיה השחורה חיה באיזורים מיוערים, בקרבת מאגרי מים, ישובי אדם ומזבלות. (צילום: יהודית סויסה)
יד אנז"ק
זכר לקרבות שניהלו לוחמי הצבא האוסטרלי והניוזילנדי באיזור אל מול הצבא העות'מני במסגרת מלחמת העולם הראשונה.
R.A.F
באיזור בארי הישנה שכנה במהלך מלחמת העולם השניה, מפקדת חיל האוויר הבריטי שהשאירה את חותמה על משטח הבטון.
מפעל הגופרית
סמוך לנחאביר (בארי הישנה) התגלו מרבצי גופרית ולידם הוקם מפעל לייצור גופרית.
מרבצי הגופרית
באדמות נאחביר נמצאו בשנות ה-30 של המאה הקודמת, מרבצי גופרית.
בית הבטחון בנאחביר
במסגרת הקמת הקיבוצים בנגב הוקמו בתי בטחון מבטון, ששימשו כמגדל תצפית, נשקיות ומצודות הגנה.
מגדל המים בנחאביר
לפני הקמת מפעל המים בניר עם וחיבור נאחביר לצינור נסמכו התושבים על מים ממקורות שונים, בינהם מהבדואים בסביבה.
בית הבטחון
בתי הבטחון בקיבוצי האיזור נבנו על פי תכנית דומה, במטרה למקסם את יעילותם הבטחונית וחסכון בכוח מגן.
המסגריה הניידת בגבולות
את הנחת קו המים מניר עם לישובי הסביבה ליוותה משאית ששימשה כמסגריה ניידת.
סליק החבית
בנוסף לנשק החוקי הסתירו תושבי מצפה גבולות נשק נוסף בסליק חבית מזופתת שנקברה בסמוך לבית הבטחון.
זרון תכול
הזרון זכה בשמו בשל זר נוצות על פניו ונחשב לאחד הציידים המוכשרים. (צילום יהודית סויסה)
התנור
בזמן מלחמת העצמאות שימש מצפה גבולות כספק הלחם לישובי הסביבה במקום נבנתה מאפייה רחבה.
המאפיה בגבולות
מצפה גבולות
ראשון מצפי הנגב שהוקם במאי 1943
"הפרימוס"
מטוס מדגם אוסטר, חד מנועי, בשירות ההגנה מ-1945 ושימש לפינוי, אספקה וצילום. (מצפה רביבים)
השריד האחרון
מגדל המים של קיבוץ בארות יצחק בנגב, הינו השריד האחרון לחיים שהתנהלו כאן..
הדיה השחורה
לדיה כנפיים ארוכות במיוחד וכשמה כן היא נוהגת לדאות מעל איזורי הציד שלה. (צילום: יהודית סויסה)
הטנק המצרי
אחד הטנקים המצרי שחדר לתחומי הקיבוץ בעת ההתקפה הגדולה על יד מרדכי במאי 1948.
ההתקפה המצרית
כ-6 ימים נמשכה ההתקפה המצרית על קיבוץ יד מרדכי שבסופה הקיבוץ פונה מלוחמיו.
חומה ומגדל
קיבוץ נגבה הוקם ב-1939 במסגרת ישובי חומה ומגדל והיה ראשון ישובי הנגב.
קיבוץ נירים
סמוך לגבעת דנגור עליה הוקם קיבוץ נירים עומד מבנה שייתכן והוא השריד האחרון של הקיבוץ העזוב.
הנופלים
שמונה לוחמים נהרגו בנירים, שבעה בקרב ואחד מדריכה על מוקש.
קבר אחים
לאחר הקרב נטמנו הנופלים בקבר אחים במרכז הקיבוץ.
צינור השמפניה
מקיבוץ ניר עם נמשך צינור בקוטר 6 אינטש שנפרס על 220 ק"מ לישובי הנגב.
לא הטנק......
בחדר האוכל של קיבוץ נירים נתלה שלט עליו נכתב "לא הטנק ינצח כי אם האדם"
בארות יצחק
קיבוץ בארות יצחק נקרא ע"ש הרב יצחק ניסנבוים וממוקם לא רחוק מנחל גרר המזוהה עם יצחק אבינו.
הקודם
הבא

ההתיישבות הציונית בנגב

המדבר מאז ומתמיד היווה אתגר להתיישבות האדם. העדר מים זמינים, אדמה צחיחה ומלוחה ואקלים יבש ומאיים הרחיקו רבים מהמדבר וזה הפך בעיקר מקלט למתבודדים, לשודדים ולנמלטים.

רק קבוצות בודדות העזו והצליחו במהלך ההיסטוריה להתמודד עם אתגרי המדבר ולהפוך לדייריו הקבועים. הם לקחו על עצמם ללמוד את רזי המדבר, לאתר ולאסוף מים בחכמה ובתחכום ולהתמודד עם חיי מדבר מלאים. רוב יושבי המדבר היו נוודים אך היו כאלו שהפכו עם הזמן ליושבי קבע, פיתחו חקלאות משגשגת וחיי תרבות עשירים ומלאים.

נצא בעקבות אלו שלא פחדו להתמודד עם המדבר המאיים והקימו כאן את בתיהם. הנבטים, הבדואים ואפילו הציונים החדשים שהקימו בספר המדבר חוות ניסוי וקיבוצים משגשגים ופורחים.

רהט | חניון הרועה | שבטה | מצפה רביבים | מצפה גבולות | שדה בוקר.

המשיכו לקרוא

מטיילים ממליצים:

להוספת המלצה על הטיול - לחצו כאן

נהניתם מהטיול? נשמח מאוד להמלצתכם החמה

רשימת ציוד מומלצת

מים

ליום מלא - 3 ליטר לכל מטייל.

כובע

רצוי עם מגן צוואר.

קרם הגנה

פנס

לא לשכוח סוללות.

נעלי הליכה

רצוי נעלי הליכה סגורות ונוחות.

בגד-ים

למקרה ויהיה מים במסלול.

ערכת קפה/תרמוס

ארוחות למהלך היום

על פי הנחיית המארגנים.

נשנושים ופירות