מתש"ח ועד ששת הימים – קרבות גבעת הרדאר

גבעת הרדאר, קיבלה את שמה, על שם מתקן בריטי, שהוקם על גבעה שולטת מעל הקיבוצים קרית ענבים ומעלה החמישה, בסמוך לירושלים. בזמן מלחמת העולם השנייה, התקבעה ההשערה כי המתקן בראש הגבעה, נועד לאתר מטוסי אויב גרמנים ואיטלקים, שחדרו למרחב האווירי של ארץ ישראל. מאוחר יותר הסתבר שמדובר בתחנת ממסר לקווי תקשורת ולא רדאר, כפי שחשבו. השם רדאר כבר התקבע ונשאר שמה של הגבעה. לאחר 1967 כשהמקום נכבש ושוחרר, אימצה מדינת ישראל את השם ושמרה על המצלול שלו, בהקמתה את "המועצה המקומית הר אדר".

ב-23 לאפריל התנהל קרב קשה של כוחות מחטיבת הראל, בניסיון לכבוש את רכס נבי סמואל, לוחמים רבים נהרגו ונפצעו בקרב. כח של משוריינים, נשלח ממעלה החמישה לנבי סמואל, לחלץ את הפצועים וההרוגים, הכח נתקל באש מלוחמים בריטים שהחזיקו במקום ומספר לוחמים מהכח המשוריין, מצאו את מותם למרגלות הגבעה.

ב-11 למאי פינו הבריטים את הגבעה והמקום עבר מיד ליד בין כוחות של פלמ"ח הראל וחט' עציוני ובין הלגיון הערבי. מספר קרבות שהתחוללו על הגבעה, השאירו אותה בסופה של המלחמה, בידיו של הלגיון הערבי. מיקומה השולט של הגבעה על שני צירי הרוחב שעברו בסמוך אליה מדרומה לירושלים ומצפונה לרמאללה, גרמו לשני הצדדים לשאוף להחזיק בה.

ב-5 ליוני 1967 נכבש המקום ושוחרר על ידי חטיבת הראל בפיקודו של אורי בן ארי שהיה ממפקדי הפעולה ההיא בנבי סמואל בתש"ח. מבחינת אורי בן ארי היה זה סגירת מעגל חשוב.

הביצורים הירדנים והמבנים הבריטיים נהרסו ובמקום הוקמה ב-1975 אנדרטה לזכר 75 החללים שנפלו בקרבות השונים בגבעה ומסביבה ולוחמים נוספים מחטיבת הראל שנהרגו במלחמות השונות.

נצא בעקבות הלוחמים, הקרבות והסיפורים………