כיבוש לוד ורמלה – מבצע דני

לוד הפכה בתקופה הבריטית לצומת תחבורה בינלאומית. בסביבותיה הוקמו, שני שדות תעופה, תשלובת מפעלים צבאיים, מרכז רכבת ארצי ועוד. עפ"י תכנית החלוקה לוד ורמלה נכללו בתחומה של המדינה הערבית. הנכסים האסטרטגיים בתחומה וקרבתה של לוד לתל אביב והמרכז, הפכו אותה ליעד צבאי אסטרטגי לשני הצדדים הלוחמים.

מבצע דני היה אחד המבצעים הגדולים במלחמת תש”ח ובוודאי הגדול ביותר בקרבות עשרת הימים, בין שתי ההפוגות. ייחודו בהפעלת מערך כוחות גדול ובלחימה משולבת של 5 חטיבות לוחמות וכ-9000 חיילים במקביל. ב-10 ליולי 1948, יצא צה”ל הצעיר למבצע לרל”ר (לוד, רמלה, לטרון, רמאללה). מטרות המבצע, שקיבל לאחר מכן את שמו החדש “מבצע דני” (וזמן קצר נקרא ”מבצע מיקי”), היו להשתלט על נכסים אסטרטגיים בשפלת החוף, הרחקת הלגיון הערבי מאחיזה בעמדות הקרובות למרכז והרחבת פרוזדור ירושלים תוך כיבושן של לוד, רמלה, לטרון ורמאללה. למרות שלטרון ורמאללה לא שוחררו, הוכתר המבצע כמוצלח. רוב היעדים האסטרטגיים שהוצבו לו, הושגו.

ב-10 ליולי הגיעה חטיבת יפתח לבן שמן הנצורה. ניסיון ראשון של לוחמי יפתח לפרוץ את הדרך ללוד נכשל. מפקד החטיבה, מולה כהן, ביקש את הסיוע של גדוד 82 המשוריין. במקום גדוד 82 שהיה עסוק בכיבוש שדה התעופה, התייצב לסייע גדוד 81, בפיקודו של משה דיין. דיין עם טור משוריין למחצה, שבראשו "הנמר הנוראי" (שריונית ירדנית שנמצאה בתעלה ליד בית נבאללה), יצא ללוד ויישם תורת לחימה ששמע עליה רק כמה ימים לפני כן, בהיותו בארה"ב. לאחר 47 דקות יצא דיין מלוד והכריז לוד ורמלה בידנו. זה לא היה סוף פסוק והעניינים בלוד הסתבכו, אך את ההמשך נשאיר לסיור….

נצא בעקבות הלוחמים, הסיפורים והקרבות……….

בטיולים הנוספים בסדרת “מבצע דני”, נעסוק במספר גזרות נוספות, האחד, כיבוש ושחרור שדה התעופה לוד ותשלובת המפעלים הצבאיים בבית נבאללה והשני, בכיבוש המעיינות בראש העין ומפעל המים ירקון ירושלים והכפרים מג'דל יאבא, קולה, רנתייה, אל מוזריעה ואחרים.