"אחים אנחנו" – בעקבות הברית בין העדה הדרוזית בגליל למדינת ישראל

הדת הדרוזית היא פלג שיצא מהאסלאם השיעי במצרים של המאה ה-11. החליף' אלחאכם באמר אללה, מייסד הדת החדשה נעלם בשנת 1021 ומאמיניו הדרוזים האמינו שהוא הוסתר ויחזור כמהדי (סוג של משיח בדומה ליהדות ולנצרות). הדרוזים רואים בעצמם את ה"מוואחידון" (המיוחדים), רזי הדת סודיים ומוכרים רק למאמיניה וחכמיה. לתפיסתם הדת הדרוזית הייתה קיימת מאז ומתמיד ולצד כל מנהיג שקם ביהדות, בנצרות ובאסלאם עמד יועץ דרוזי נסתר שניסה להכווינם לדרך הנכונה. לדוגמא יתרו היה יועצו של משה רבנו, הוא אגב הדמות החשובה ביותר בדת הדרוזית, "נבי שועייב".

החל משנת 1043 הדת נסגרה בפני מצטרפים חדשים. לתפיסתם של הדרוזים מספר הנשמות הדרוזיות בעולם מוגבל, בינהן מתקיים גלגול נשמות ואין משמעות לקבורה פיזית. במאה ה-15 נסגרו גם כתבי הקודש והקודקס (ראסיל אל חאכמה) הסופי נחתם.

הדרוזים שיצאו מהאסלאם נרדפו על ידי המוסלמים הסונים. הדת הדרוזית היא מנטלית ורוחנית ולכן היא ויתרה על התפילה במסגדים ועל מצוות העלייה לרגל למכה ושאר המצוות הפומביות. לעומתן הם מצווים ל-7 הוראות דתיות: שמירה על הלשון, הגנה על האחים, זניחת אמונות ישנות, התנערות מהשטן, ייחוד האל, קבלת מעשי האל והשלמה מוחלטת של גזירות האל.

החל מהמאה ה-11 היגרו הדרוזים למשולש הגבולות לבנון, סוריה וישראל. בסוף המאה ה-16 וה-17 פאחר א-דין אלמעני שהיה שליט מקומי דרוזי מטעם השלטון העות'מני הביא להגירתם של דרוזים רבים לרחבי ארץ ישראל ומשם בעקבות סכסוכים ומאבקים שבטיים חלקם נדד מזרחה לכיוון סוריה.

בגליל, בין רכסי ההרים והכפרים העתיקים, נרקמה אחת הבריתות המיוחדות בתולדות המדינה: הברית בין העדה הדרוזית למדינת ישראל. זוהי ברית שנולדה מתוך בחירה הדדית, נאמנות עמוקה ושותפות גורל – הרבה לפני קום המדינה, וביתר שאת מאז 1948.

כבר בימי מלחמת העצמאות עמדו בני העדה הדרוזית לצד היישוב העברי, ובהמשך הפכו לשותפים מלאים בהגנת המדינה ובבנייתה. צעירים דרוזים התגייסו לצה״ל, מילאו תפקידי פיקוד, ונפלו בקרבות לצד חבריהם היהודים. הברית לא נשארה רק בשדה הקרב – היא התבטאה גם בחיי היום־יום: בשכנות טובה, בשיתופי פעולה אזרחיים, ובקשרים חברתיים ותרבותיים עמוקים בגליל.

הסיפור הדרוזי הוא סיפור של נאמנות לערכים, של שמירה על זהות ייחודית לצד אזרחות פעילה, ושל חיים משותפים המבוססים על כבוד הדדי. בגליל ניתן לפגוש את סיפורי הגבורה, האנשים והכפרים שממחישים כיצד נראית שותפות אמת.

זהו מסע בעקבות ברית, זיכרון וחזון משותף – עדות חיה לכך שדו־קיום אינו סיסמה, אלא מציאות שנבנית יום־יום, אדם לאדם, קהילה לקהילה.

בישראל חיים היום כ-145 אלף דרוזים, נצא לפגוש את העדה המרתקת והסודית ונעמוד על כמה מסודותיה ומנהגיה…….

לתפיסתם העולם נוצר ב-5 שלבים המתגלמים בצבעי הדגל: השכל, הנפש, המילה המקדים וזה שבא בעקבותיו ומסמלים את הנביאים החשובים, היסודות הקוסמיים והתכונות של הדרוזים.

הדרוזים חוגגים את עיד אל אדחה ועורכים ברית מילה, הם נחלקים לחכמים והדיוטות הנבדלים זה מזה באורח החיים (צניעות, ללא אלכוהול, ללא עישון ועוד) , במראה החיצוני (גילוח ראש – גידול שפם – כיסוי ראש – בגדים כהים – מכנס עם בד רחב במרכז אח"כ – גידול זקן – חלוק שחור –  ובסוף – כותונת פסים) ובלבוש. הנשים בהחלט יכולות להיות במגדר החכמים.

החילווה – הוא בית התפילה הדרוזי, הוא נעדר סממנים חיצוניים וללא ריהוט. קיימות 2 תפילות בערב ראשון וערב חמישי, בשלב הלימוד לאט, לאט נושרים הפחות חכמים, עד שבסוף התפילה נשארים רק הדתיים ביותר.

נצא לפגוש את העדה המרתקת והסודית ונעמוד על כמה מסודותיה ומנהגיה…….