בעקבות אמות המים לקיסריה

בסוף המאה ה-1 לפני הספירה בשיא גדולתו ועוצמתו בונה המלך הורדוס את העיר קסריה. הורדוס שרוצה להטביע את חותמו ויחד עם זה להתחנף לפטרונו קיסר רומי, אוקטוויאנוס, אוגוסטוס, בוחר להקים עיר נמל מפוארת שלא נראתה כמוה ברחבי האימפריה.

על רצועת החוף במרכז הארץ שכן ישוב פיניקי זניח שנשא את השם "מגדל סטרטון". הורדוס בוחר להקים את עיר הנמל במקומו. כך מתאר זאת יוספוס פלאביוס בספרו מלחמות היהודים  "הוא בחר לו על שפת הים עיר אובדת, ושמה מגדל סטרטון. כי הייתה יפת נוף וראויה להתכבד". פלאביוס מוסיף ומתאר את קסריה כעיר נמל גדולה ומפוארת אפילו יותר מפיראוס.

הורדוס בונה בקסריה את מיטב המבנים והפאר של אותה התקופה, מקדשים, בתי מרחץ, תיאטרון מפואר, אמפי תיאטרון, סירקוס (איצטדיון משחקים), ארמונות, בתי מגורים, היפודרום סוסים וכמובן הנמל עצמו שהיה פרוייקט הנדסי ראוותני ויקר. בעיר התגוררה אוכלוסיה מעורבת ולמרות שבכללה היו גם יהודים העיר קיבלה צביון ואופי נוכרי.

כיאה לעיר פוליס מלכותית ומפוארת, נזקקה קסריה למים. מערכת המים הראשונה שנבנתה משכה מים ממעיינות שוני והם הובלו לעיר על גבי אמה גדולה ומרשימה. כשהעיר התפתחה וגדלה ונזקקה קסריה למים נוספים. מהנדסי המלך חיפשו מקורות מים חדשים ומצאו את עין צאברין כמתאים. מהמעיין ששוכן בדרום הכרמל, נחפרה נקבה שהובילה את המים בשיפוע מתון ובהמשכה הובלו המים על גבי אמה לקסריה. כשהעיר גדלה עוד יותר, גם זה לא הספיק ומים מליחים לשעשועים ושימושים שונים נמשכו מאזור נחל תנינים.

לאחר מותו של הורדוס בשנת 4 לפנה"ס הפכה קסריה לבירתם של הנציבים הרומים וקרנה של העיר עלה אף יותר. בשנת 66 לספירה לאחר עימותים חוזרים ונשנים בין האוכלוסיה היהודית בעיר לזו הנוכרית, פרצו האירועים שהובילו לפרוץ המרד הגדול. בית הכנסת ברובע היהודי זכה בשל כך לכינוי "כניסתא דה מרדותא". גם במרד בר כוכבא שימשה קסריה כבסיס האספקה של הצבא הרומי, הוצאו בה להורג יהודים רבים והמפורסם שבהם רבי עקיבא שנסרק במסרקות ברזל.

העיר קסריה חשובה גם לנצרות. בקסריה התנצר אחד מחיילי הליגיון הרומי והיה לעובד אלילים הראשון שהתנצר. לאחר שארץ ישראל נכבשת על ידי הממלוכים שסילקו מכאן את הצלבנים, חרבה קסריה.

נצא בעקבות מפעל המים של קסריה ונבקר בעיר הנמל המפוארת ביותר בארץ ישראל בתקופה הרומית והביזנטית……