מסלולי הליכה לקבוצות ומשפחות

נצא לסיור מרתק שמשלב בין נופים עוצרי נשימה לסיפורים מרגשים מראשית ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. נתחיל את דרכנו במושבה מטולה – הצפונית ביותר בישראל –

ב-1916 מחליטים מספר חברי ארגון השומר להקים ישוב באזור ספר מרוחק באצבע הגליל. אמונתם הייתה, שגבולות הארץ נקבעים ויקבעו במקומות בהם תהיה התיישבות יהודית. תחילתו

אם היה נדרש למתג מחדש את אזורי וחבלי ארץ ישראל, היתה בוודאי רמת הגולן זוכה בהגדרה "הצעירה הסוערת". "צעירה" על שום שחלפו רק כמה מיליוני

ב – 4 ליולי 1187 יצא הצבא הצלבני ממחנה הקבע שלו, בעיינות ציפורי, לעבר קרב קרני חיטין. בקרב מול צבאו של צלאח א-דין הובסו הצלבנים,

“בכ”ה תשרי תרע”א, 28 לאוקטובר 1910, באנו עשרה חברים ושתי חברות לאום ג’וני… ניגשנו להקים ישוב עצמאי של פועלים עבריים על אדמת הלאום. ישוב שיתופי

תכניסו לתיק בגד ים וסנדלים כי אין סיכוי שלא תרצו לקפוץ למים של נחל הקיבוצים. אבל רגע לפני ….. כמה מילים על הנחל. השם נחל

בסוף המאה ה-1 לפני הספירה בשיא גדולתו ועוצמתו בונה המלך הורדוס את העיר קסריה. הורדוס שרוצה להטביע את חותמו ויחד עם זה להתחנף לפטרונו קיסר

בליבו של עמק חפר, בצפון השרון, זורם ממזרח למערב נחל אלכסנדר החותך את הארץ לשני חלקים כמעט שווים. מקור שמו של הנחל לא ברור, יש

מעבר אפק הוא פרוזדור יבשתי צר, בן כ-3 ק"מ, העובר בין הרי השומרון במזרח וביצות הירקון במערב. והיה אחד המעברים החשובים בארץ ישראל עוד מהתקופה הפרה-היסטורית

כשלושה קילומטרים מזרחית ללוד על אחד מסעיפיה המרכזיים של הדרך העתיקה שהובילה ממצרים למסופוטמיה, על ההתרוממות הראשונה של רכסי דרום השומרון, שכן הישוב חדיד.  חדיד

מעטים המקומות בארץ המאפשרים הליכה על גבעות ומחשופי סלע בהם ניתן לפגוש טבע פראי, בעלי חיים מגוונים, פיסות היסטוריה מרתקות וצמחייה ים תיכונית מובהקת לצד

סודותיה של מובלעת לטרון רכסי לטרון צרובים בקולקטיב הישראלי כהחמצה וכשלון. בימי מלחמת העצמאות, לא הצליח צה"ל הצעיר לכבוש את המובלעת וזו נשארה בידיים ירדניות,

גילוי תוואי דרך בורמה, היה עוד מראשיתו, נושא לקרב גרסאות לא פתור. מי היה הראשון לגלות את התוואי? ללא קשר לבעל הקרדיט, מדובר בגילוי חשוב 

ירושלים הייתה לאחד ממוקדי הקרבות המרכזיים במלחמת העצמאות משום היותה "נשמתה של ארץ ישראל…אחרת לא נהיה ראויים לשם "עם ישראל"" – אמר אז דוד בן-גוריון.

מבואות ירושלים הדרומיים מכוסים ביער עבות של אורנים שנשתלו כאן בשנות ה-50 ולצדם גדלים עצי החורש הים תיכוני שזהו ביתם הטבעי. יער עמינדב, רחב הידיים

ישנם שבילים שנראה כאילו ונולדנו לתוכם, הכל כל כך מוכר לנו, כאילו והיינו בהם עשרות פעמים, הנפש שלנו מזהה אותם, הדי אן איי שלנו מכיר

המדבר היה מאז ומעולם מקום מקלט ומפלט לנמלטים ולמתבודדים שביקשו להתרחק משעון הכרך. ואדי קלט (נחל פרת) שנמצא בספר מדבר יהודה המבודד, לא הרחק מהעיר

נחל דוד הוא חלק מרשימה ארוכה של נחלים הנשפכים מקו פרשת המים מזרחה, לים המלח: אוג, קומראן, דרגות,  ערוגות, חבר, משמר, צאלים, בוקק… סופו של

נחל ערוגות נחל שתחילתו מדרום מזרח לגוש עציון (אזור אפרת ומגדל עוז). הנחל חוצה את מרכז מדבר יהודה בדרכו לים המלח כאשר בדרך נשבר ב"ברך"

ב- ג' שבט תש"ח, ה-14 בינואר 1948 הותקף גוש עציון הצעיר על ידי המון ערבי כחלק מהתנגדות להקמתה האפשרית של מדינה יהודית בארץ ישראל (ראה

לא מעט מיושבי גוש עציון מכנים את ההר עליו הם מתגוררים "ההר הטוב הזה" אם כי האזכור התנ"כי ל"הר הטוב" לאו דווקא התייחס לגוש עציון

שפלת יהודה המכונה גם "ארץ אלף המערות" היא הדוגמא הקלאסית לעובדה שגיאוגרפיה (במקרה הזה בעיקר גיאולוגיה) מייצרת היסטוריה. המסלע הקירטוני הרך שמכסה את רוב השפלה

תופעת היווצרותם של המכתשים בנגב הארצישראלי, היתה במשך שנים קרקע פוריה למחקרים ותאוריות מגוונות שהעלו השערות כיצד הם נוצרו, ה"מכתש" שמו של הכלי המוכר לכתישת

"נבטו" פרושו בארמית "חופר בורות מים". הנבטים שהגיעו מחצי האי ערב היו רועי גמלים מדופלמים, ידעו ופיתחו טכניקות ייחודיות לאיסוף מי שיטפונות ותיעול שלהם לבורות

מאז ומעולם היה המדבר מקום שומם ונידח שרק מעטים רצו והיו מסוגלים לנהל בו חיי שגרה, העדר התיישבות אנושית השאירו את המדבר לעת עתה מרחב